תרבות הצריכה היא מערכת חברתית וכלכלית אשר ממעודדת צריכה של מוצרים ושירותים כערך מרכזי. המושג משמש לא פעם את המבקרים החברתיים שמתייחסים לצריכה המטורפת של האדם המודרני, במיוחד בעולם המערבי. יש בו ביקורת על על האידאולוגיה והפרקטיקה של הקפיטליזם ועל התנהגות הסקטור התאגידי.בנוסף האופן שבו דוחפים התאגידים הגדולים את הציבור לצריכה האישית המוגזמת והעיוורת, באמצעות פרסום ויצירת ביקוש מלאכותי, על תרבות המותגים שיוצרת קניות מוגזמות של מוצרים יקרים להחריד, רק בזכות שמם של היצרנים, או בזכות השם שהוצמד למוצר. כמו כן, הביקורת מצביעה על כך שהכלי העיקרי בידי אותם תאגידים לשינוי התודעה הצרכנית הוא פרסום המביא ליצירת ביקוש מלאכותי. כדי לצמצם את תרבות הצריכה אפשר גם להפחית במקור את הצריכה של המוצרים, וכן להשתמש בהם שימוש חוזר.
תרבות הצריכה יכולה הייתה להיות רק עניין סביב נושא התרבות, או לחילופין פגיעה בתרבות. אבל תרבות הצריכה היא קצת מעבר- גם מזיקה ופוגעת וגם בכדור הארץ ובחיינו העתידיים ולא רק זה אלה למעשה גם בחיינו היום. יש מחיר לצריכה המטורפת, שבה אנו קונים דברים מיותרים, מייצרים זבל בכמויות ענק ומשלמים לחברות המקימות מפעלי ענק מזהמים פוגעים בכדור הארץ ואיכות חיינו.
בתוך העולם הכלכלי המושג “תרבות הצריכה” מתייחס לאמונה שאומרת “בחירה חופשית של הצרכן היא זאת שצריכה להכתיב ומכתיבה קיום את המבנה הכלכלי של החברה”. הביקורת על תפיסה זו תשאל את השאלה האם הצרכן באמת חופשי בבחירתו? או בצורה אחרת: האם הבחירות החופשיות של הצרכנים מבינון את מה שיושב להם על הכתפיים? את ההשפעה החזרה שיש להם בכל בחירת מוצר? את המציאות הכלכלית או שמא המציאות הכלכלית המתוזמרת היטב על ידי תאגידי הענק היא המבנה את הבחירות של הצרכנים?
בעשורים האחרונים,המודעות לתפיסות חיים מקיימות, הולכת וגדלה כך שהביקורות כנגד תרבות הצריכה נהיות קשות ונוקבות. המתנגדים מעלים טענות רבות המייחסות לתרבות זו הרס של ערכי יסוד שעליהם מושתתת החברה.
מרבית האנשים כבר הבינו שתרבות הצריכה פוגעת במשפחתינו וילדינו. מכיוון שכאשר הילד שלנו הולך לבית הספר ורואה שכל החברים לבושים במותג מסוים או לחילופין משחקים משחקים כאלה ואחרים,מגיעים עם פלאפונים מהחדשים והיקרים ביותר. נוצר מצב לא נעים שבו הילד מגיע להורים בדרישות שונות ומבקש שיקנו לו מה שיש לכל החברים.
וההורים? להורים אין הרבה ברירות. זה או שהם יקנו לו או שהילד שלהם ירד מבחינה חברתית.
כמו כן, משפחות ממעמד הביניים מגיעות להוצאות רבות על דברים ומוצרים שאין בהם צורך כלל.
אלה רק כי תרבות הצריכה גורמת לנו לקנות ואנו הולכים שולל אחריה כדי להתקדם במעמד החברתי.
חשיבות הפרסום בתרבות הצריכה:
רוב מבקרי תרבות הצריכה המודרניים רואים בשיווק על ידי פרסום, באמצעות כלי התקשורת ההמוניים את המקור להתפשטותה של הצריכה כערך מרכזי בחברת השפע המערבית וכגורם המרכזי ליצירתו של הביקוש המלאכותי המאפשר את הצריכה הזו.
כיום, רשתות חברתיות נכנסו חזק מאוד לעורך חיינו וכך נוצר מצב שכאשר כמות מסוימת מהאנשים בסביבה שלנו או מפורסמים אשר מחזיקים יכולת השפעה על קהל העוקבים או המעריצים שלהם. והם מעלים תמונות או סרטונים בפרופיל האישי ובכך גורמים לכלל המעריצים את הסיבות לרוץ לקנות כדי להיות ולהרגיש חלק.
גם התקשורת נכנסת פה לתמונה, התקשורת הממומנים על ידי תאגידי ענק באמצעות פרסומות גלויות וסמויות בעיתונות, בטלוויזיה, באינטרנט, כרזות חוצות וכולי, אינם רק מקדמים מכירות של מוצר או מפיצים מידע על מוצר, אלא, לפי מבקרים אלו, יוצרים מערכת שנועדה לגרום להרגל את ההמון לערכים ופילוסופיה של צריכת יתר, ללא קשר לצרכים האמיתיים של האדם. מעשים אלו, נעשים כתוצאה מאינטרסים של תאגידי ענק, פירמות פרסום וכלי התקשורת שהפכו קשורים זה בזה, ומקדמים זה את זה. מבקרי תרבות הצריכה שונים, כך, הם מונעים ביקורת עליהם, על ידי הזרמת כסף רב דרך הפרסומות לערוצי התקשורת השונים. גורמי התקשורת מוצאים את עצמם חושבים פעמיים, אם לפרסם כתבה נגד חברה מסוימת, כאשר אותה חברה מזרימה הון רב לעיתון דרך פרסומות המאפשרות את קיומו של ערוץ התקשורת.
לסיכום: תרבות הצריכה מושרשת חזק מאוד אצלנו, מרגישים אותה בכל יום ובכל רגע במהלך חיינו גם כאשר לא מבינים שמה שעומד מאחורי זה זה נטו תרבות הצריכה.
אם זאת, ישנם גורמים רבים המתאחדים כנגד תרבות הצריכה ומוכנים לעשות הרבה מכדי להשפיע ולשנות את דרך ההתנהלות ואז הפגיעה הכלכלית והחברתית שתרבות זו משפיע עליה באופן ניכר.
